#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 2 כמה בתי קברות היו למומתי ב&quot;ד ומדוע?	"שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין, אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין, לפי שאין קוברין רשע אצל צדיק דכתיב &quot;ויהי הם קברים איש.... וישליכו את האיש בקבר אלישע ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו&quot; ואין לומר שחי כדי לקיים באלישע &quot;ויהי נא פי שנים ברוחך אלי&quot; דתניא על רגליו עמד ולביתו לא הלך [ופי שנים התקיים שריפא את נעמן ומצורע שקול כמת]. וכשם שאין קוברין רשע אצל צדיק כך אין קוברין רשע חמור אצל רשע קל.<p dir=""rtl"">גמרא גמירא להו שיש שתי בתי קברות, לכן לא תקנו לכל מיתה בפני עצמה.</p>"	סנהדרין מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 3 האם המיתה מכפרת להרוגי ב&quot;ד ולשאר רשעים ולענין מה זה נפק&quot;מ?	"סתם רשע שמת מעצמו - ודאי לא מתכפר לו, ולכן אין כהן מטמא לאביו שפרש מדרכי ציבור.<p dir=""rtl"">אם נהרג ע&quot;י מלכות - כיון שנהרג שלא כדין מתכפר לו, כדכתיב &quot;מזמור לאסף.. נבלת עבדיך... בשר חסידך לחיתו ארץ&quot; כיון שנהרגו נקראו עבדים וחסידים.</p><p dir=""rtl"">הרוגי ב&quot;ד - רב יוסף אמר שמתכפרים, אביי הקשה עליו מדמתקינים ב' בתי קברות ש&quot;מ שלא מתכפר להם, ורב אדא בר אהבה הקשה מדאין מתאבלים עליהם, אבל י&quot;ל שאין מתכפרים מיד אלא לאחר מיתה וקבורה, ודוקא אחר עיכול בשר ולרב אשי אחר שיש צער הקבר מעט, ולכן אין מתאבלים שאבלות מתחילה בסתימת הגולל וכיון דאדחו אדחו. </p><p dir=""rtl"">לרב יוסף הטעם שבהמת הקדש של עיר הנדחת תמות משום דהוי דחוי וראיה לר' יוחנן דאמר בע&quot;ח נדחים, אבל לאביי אין צריך לזה שהרי הם עדין רשעים.</p>"	סנהדרין מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז: 1 קבר האם מותר בהנאה (במחובר ובבנין)?	אמר שמואל קבר הוקש לע&quot;ז דכתיב &quot;וישלך את עפרה על קבר בני העם&quot; מה ע&quot;ז אינה נאסרת במחובר אף קבר, ולכן עפר הקבר מותר בהנאה, אבל קבר בנין אסור בהנאה (כבית שבנאו מתחילה לע&quot;ז).	סנהדרין מז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז: 2 האם מותר לפנות קבר והאם מקומו טהור ומותר בהנאה (ג' מיני קברות)?	"קבר הנמצא - מותר לפנותו, פינהו, מקומו טהור ומותר בהנאה. ואין לחוש שהוא מת מצוה, דמת מצוה אית ליה קול.<p dir=""rtl"">קבר הידוע - אסור לפנותו, פינהו, מקומו טמא ואסור בהנאה, וה&quot;מ בקבר בנין אבל בקרקע אין קבר בקרקע נאסר בהנאה.</p><p dir=""rtl"">קבר המזיק את הרבים - מותר לפנותו, פינהו מקומו טהור ואסור בהנאה.</p>"	סנהדרין מז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז: 3 האורג בגד למת האם הזמנה מילתא היא ונאסר או לא ומנין, וכיצד הלכה?	"אביי אמר אסור, הזמנא מילתא היא, גמר שם שם מעגלה ערופה (ירידתה לנחל איתן אוסרתה), והכי עדיף מידי דאורחיה ממידי דאורחיה. רבא אמר מותר גמר שם שם מע&quot;ז (ואין הקדש לע&quot;ז) משמשים ממשמשים גמרינן, ולא מעגלה ערופה שהיא עצמה קדושה. טווי לאריגה לכו&quot;ע אינו נאסר.<p dir=""rtl"">אביי תלה את זה במחלוקת רשב&quot;ג שהצריך בבתי תפילין עיבוד לשמה, וחכמים שלא הצריכו (ע' רש&quot;י ותוס' מי כמאן).</p><p dir=""rtl"">דרש מרימר הלכתא כוותיה דאביי, ורבנן אמרי הלכתא כוותיה דרבא, והלכתא כוותיה דרבא. </p>"	סנהדרין מז:		
